עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

משפחת ברוך מטיילת 2018-2019
תאילנד- ויטנאם- פיליפינים-סינגפור- ניו זילנד - בנגקוק ודרום תאילנד - וחזרה לישראל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
נפרדים מהאנוי ושהות מקסימה הוי אן
17/12/2018 19:55
ורד ברוך
מתארגנים לקראת הטיסה להוי אן. עיקר ההתארגנות היא סביב אריזת המזוודות שי ואני רכשנו מיומנות חדשה - אריזת מזוודות !!  
הבנו שאנחנו צריכים להיפטר ממשקל עודף והחלטנו לשלוח חלק מהדברים שקנינו במשלוח דרך הדואר של וייטנאם. 
למרות מאמצינו  הבנו שאין ברירה וכל הדברים שהשארנו חיוניים לנו. ( הייתי חייבת לצלם ולתעד :-).
בסניף הדואר יעל ונועם שלחו גלויות למשפחות בארץ. הנוי שימשה לנו כתחנת מעבר. הסתגלנו לסביבה, לתנועה המטורפת, לכמות האופנועים, למסעדה שחזרנו לאכול כל פעם מחדש כשהתייאשנו מלחפש מקום חדש, לסניף הסטארבקס, לאגם ועוד. 
מבחינתנו,ההיכרות  שלנו עם וייטנאם הייתה בעיר הזו, כאן הבנו  שהסיטואציה של משפחה שמטיילת עם 3 ילדים  מוערצת, לא פחות מזה, על ידי המקומיים. היינו זוכים לספירה של הילדים כמה פעמים ביום, לתשואות ומחיאות כפיים. לא אחת היו עוצרים אותנו כדי להצטלם עם נעמה ויעל.
נעמה עם הזמן התרגלה למצב  ולעיתים נופפה לשלום והפריחה נשיקות לאוויר באופן ספונטני לכל מי שהסיט מבטו אליה, התרגלנו די מהר ובעל כורחנו לחציית כביש מבלי לחכות שיעצרו לכבודנו ( אפילו למדנו להושיט יד כתנועה של עצור ).  
התושבים המקומיים וכל מי שנתקלנו בו היה לא רק נחמד, הביע נכונות לסייע ולעזור ותמיד התעניין לשלומנו.
לסכם את האווירה בהנוי במשפט יהיה קשה אבל אנסה:  להנוי קצב משלה, כמו לב פועם בעוצמות משתנות במהלך היום ולאורך השבוע.  


 התלבטנו אם להגיע להוי אן או לדלג בשל מזג האוויר הגשום אך החלטנו לדבוק בתוכנית המקורית בכל זאת.- וטוב שכך ! 
 הוי אן היא עיירה קטנה שנמצאת לאורכו של חוף ים בוייטנאם הדרומית. 

השעה 22:30, הגענו בטיסה שארכה כשעה ו 20 דקות לעיירה הוי אן, כמובן שדאגנו מראש לרכב שייסע אותנו למלון. ישנו במקום שנקרא GARDEN VILLA, שם למדנו להבין את ההבדל בין הום סטיי לוילה, שניהם מנוהלים ומתופעלים על ידי משפחה אך אם בהום סטיי יהיו עד 5 חדרים לכל היותר הוילה תכיל עד 20 חדרים. המקום עצמו ממש יפה ומטופח קיבלנו חדר משפחתי עם יציאה לבריכה משותפת.

קמנו ובמהלך ארוחת בוקר HOME MADE ושיכשוך קל בבריכה תכננו את הימים הקרובים במקום.



להמשך היום שריינתי ליעלי ולי סיור אוכל בשוק מקומי וסדנת בישול אצל בחורה בשם הון- מדריכה שמקבלת המלצות חמות בקרב ישראלים.
הסיור מונה קבוצה של עד 8 משתתפים, היינו 3, הצטרף אלינו בחור נחמד- תרמילאי מישראל ויעל ממש נהנתה לשוחח איתו.

הסתובבנו בשוק מקומי, קיבלנו הסברים על התוצרת המקומית שבעיקרה גדלה בחצרות האחוריים של תושבי המקום, והצטיידנו במצרכים לקראת סדנת הבישול. בדרך מהשוק עצרנו בנהר לטובת צייד סרטנים, עוד מצרך נדרש לסיר של הון, הפעם הסרטנים שדגנו נאלצו להמתין לקבוצה הבאה או להימכר בשוק המקומי כיוון שמבעוד מועד בתאום עם הון סגרנו על הגרסה ה"כשרה" - מין הצומח ועוף בלבד (למזלי העוף המתין מוכן לבישול בביתה ולא היינו צריכים ל"אסוף" גם אותו בדרך).




בסדנה למדנו להכין מספר מנות מהמטבח הויאטנמי כגון: ספרניג רול, פנקייק מלוח ( יותר לכיוון של חביתה ) עם ירקות ועוף, דג עטוף בעליי בננה עם צילי ולמון גראס, עוף מוקפץ עם ירקות הכל היה מאוד טעים ומהנה ביותר ! ממליצה בחום ! 

במהלך הבישול כמובן ששוחחנו על החיים בוייטנאם, הבנתי שהסיורים וסדנאות הבישול שהיא מעבירה מהווים את מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה וכולם נוטלים חלק ומסייעים במה שנדרש, שם הבנתי שעל דיג הסרטנים אמון אביו של בעלה, על השינוע - האח ועוד. 

בזמן שיעל ואני נהנו בסדנה שי יצא לחקור את שווקי היום והלילה בעיר עם נועם ונעמה.


תמונות נוספות מהסדנה...

 

למחרת, על אף מזג האוויר החורפי, נסענו לגשר הידיים ב BA NA HILLS בדאנאנג נסיעה של כשעה. ביום שלפני הכרנו משפחה מאוסטרליה שהצטרפה אלינו לטיול לאורך כל הטיול היה נחמד להכיר אנשים מתרבויות שונות. 

הכניסה הייתה  מרשימה ומקושטת לקראת הכריסמס (לאורך כל שהותנו במזרח כל חנות מלון או אתר תיירותי היה מקושט וחגיגי לקראת החג ).

עלינו לרכבל לנסיעה של כ - 20 דקות עד לפסגה. הנוף ממש מדהים, וככל שעלינו במעלה ההר (ברכבל כן...) הבחנו בערפל שמכסה את הפסגה. הילדים השתעשעו שהם נמצאים בתוך ענן, כמובן שהם ביקשו להצטלם ( מה שיצא זה תמונה עם רקע לבן). 

הגענו לפסגת ההר הראשונה, גשר הידיים המפורסם כוסה בעפל סמיך,גשם חזק ירד...ובכל זאת, הגענו עד כאן ולא נצא...יצאנו, בגלל תנאי מזג האוויר לא יכולנו להנות מהנוף, אך עדיין הייתה חוויה מעניינת לדעת שאתה מתהלך על גשר בגובה רב.


חציית גשר הידיים, גשום, קר...ובכל זאת כל ששי אומר, שילמנו כבר כניסה לא ניכנס... :)


משם המשכנו לפסגה הגבוהה יותר, עלייה נוספת ברכבל לנסיעה של כ 6 דק' נוספות.
ארוחת צהריים  ארוכה מהרגיל, בופה ענק, המשכנו להסתובב במתחם ולהצטלם עד שהגענו לפארק ילדים במתחם מקורה שהיה במקום. 
אני שמרתי על נעמה עם אם המשפחה שהתלוותה אלינו לטיול  שבמקביל השגיחה על בנם הקטן  ושי ובעלה נהנו להתרוצץ עם הילדים בין המתקנים.


ביום האחרון שלנו בהוי אן החלטנו לשוטט בעיר העתיקה (החלטנו לסיים את השהות מוקדם מהצפוי בשל מזג האוויר הגשום שירד לעיתים ללא הפסקה) בהסתכלות לאחור, כל עיירה שטיילנו הייתה שונה מקודמתה וכך היה גם בהוי אן. בקלות אפשר היה להתאהב בה ולהישאר בה לפחות עוד כמה ימים. 

הוי אן ידועה כעיר החייטים ויש מתפרות שמפוזרות בעיר ומציעות לתפור שמלה או חליפה על פי מידות, לאורך העיר ובמיוחד בשווקי היום והלילה  מפוזרות חנויות, מסעדות ודוכנים במיוחד לאורך הנהר. בשיטוט בעיר ניתן להבחין במבנים עתיקים. 

טיילנו וקנינו מזכרות. התיישבנו לצהריים אכול במסעדה שנקראת GOOD MORNING  מסעדה איטלקית מומלצת ( שי נועם ונעמה ביקרנו בה בזמן שאני ויעל היינו בסדנת אוכל, נועם מאוד התלהב מהקינוח, פיצה נוטלה ולחץ להגיע לשם שוב ).
בהמשך עצרנו בדוכן ברחוב וטעמנו מה שמכונה אצלם פיצה ויטנאמית - דף אורז עם ירקות ובשר מיובש ורטבים היה מאוד מפתיע וטעים, אפילו לשי (מי שמכיר את שי ואת טענותיו התמידיות על אוכל שאינו מורגל אליו יבין את עוצמת האמירה), טעמנו  ממתק מקוקוס שהוקפץ במחבת עם סוכר הקוקוס היה טעים ומתוק להפליא ! 

סגרנו את הערב  עם הילדים בארוחת שישי מורתית בבית חב"ד במקום. הילדים זכו לתשומת לב חמה מצד התרמילאים הישראליים (שוב, מצאנו את עצמנו המשפחה היחידה, חוץ ממשפחתו של רב המקום כמובן :) ).  


זהו, עוד יעד מאחורינו, לא יכולה לומר שמיצינו, אבל מיקסמנו במגבלות מזג האוויר, עוברים ליעד הבא, ממשיכים דרומה...הוי צ'י מאן אנחנו מגיעים.
השכמה, ארוחת בוקר, אריזות, שקילות, העמסות...ונוסעים לשדה...שוב צ'ק אין, בידוק ביטחוני...GATE 4 ו...ממריאים.


0 תגובות
חזרה להאנוי וקרוז חלומי בהלונג ביי
17/12/2018 19:38
ורד ברוך

טרם הנסיעה לסאפה מצאנו מלון חלופי בשם BRILLIANT שממוקם פחות מ 50 מטר מהמלון בו שהיינו, אין מה להשוות בין רמת החדרים במלון וזאת בתוספת לכך שהמחיר זול יותר (אחד הלקחים המהותיים שלי מהטיול זה ההבדל בין התמונה של החדר כפי שמוצגת באתרי חיפוש המלונות והמציאות), עם הגעתנו להנוי הגענו ישירות לשם.
למחרת בבוקר הנוי הייתה גשומה כך שהחלטנו להעביר את היום שוב במתחם ה - ROYAIL CITY . מצאנו מספרה ושי ונועם התחדשנו בתספורת מקומית משהו...:)
 



ביום שאחרי יצאנו לקרוז ב-  HA LONG BAY בספינת מפוארת ללינה של לילה אחד.  HA LONG BAY  הינו אחד משבעת פלאי עולם, מאות "מיני" איים, מעיין סלעי ענק המפוזרים במימי המפרץ, בחלקם  ישנן מערות נטיפים ולגונות.
כחלק מחבילת הטיול שהזמנו הגיע אוטובוס לאסוף אותנו  לנסיעה של כ 3-4 שעות.
התחנה הראשונה כ 30 דק' מהמפרץ הייתה, אם לכתוב מה שהוצג ולזה ציפינו - כפר דייגים,אבל כאמור המציאות הייתה  שונה והגענו למתחם תיירותי לגמרי שמציג באופן שיטחי את העיסוק העיקרי של הכפר והוא הוצאת פנינים מצדפות.
עלינו בחזרה על האוטובוס ( נסיעה של עוד כחצי שעה ) והגענו למזח להערכות לעלייה לספינה. 

  
כמובן שגם שלב העלייה לספינה זכה לקבל את היחס הראוי לו מהמצלמה בטלפון הנייד שלי, ואפילו הקור והגשם ש"זכינו" לו בביקורנו במפרץ לא "שברו" אותי... עלינו לספינה והילדים התרוצצו במלון בהתלהבות רבה ! 


תוך כדי סיור בספינה אנחנו מגיעים לתא הקפטן ומבקשים רשות להצטלם בתא של הקפטן, אפילו נעמה לא ויתרה וישבה ליד ההגה.


התיישבנו לתדריך ראשוני של מנהל השיט, מסתכלים ימינה ושמאלה ולא יודעים אם האנשים שמסביבנו זה באמת האנשים שיוצאים, בסך הכל 13 משתתפים ואנחנו 5 מתוכם, מסתכלים על צוות הספינה, לפחות 25 אנשים....טיול פרטי! היחס והשירות לאורך כל היממה בהתאם, החל מארוחות לפי בקשה, מקומות קבועים ועוד.

במסגרת השיט מספר אטרקציות, דיג, סדנת בישול, ביקור ב..ושיט בקייק או רפסודה בסביבתו וביקור במערת נטיפים שנמצאת באחד האיים במפרץ.

מזג האוויר המשיך להיות גשום  ולכן החלטנו ששי יצא עם נועם ויעל לביקור ולשייט ב... בסירות במבוק. ואני אשאר עם נעמה, ניצלנו את השעתיים לשנת צהריים מאוחרת ( לא דבר שיגרתי מאז שהתחלנו את הטיול שלנו ).

בשיח עם שי והילדים הם סיפרו על כפר קטן שממוקם ממש על המים, בתים, חנויות ובתי ספר ואפילו כלבי מחמד שחיים על רפסודות צפות.
לאור זה שלא חוותי את הסיור באופן אישי אתן לתמונות לדבר בעד עצמן,



חשבתי להשתתף בשיעור הכנת ספרינג רול אך העדפתי להישאר בחדר ולהתרכבל במיטה. בהמשך הערב כורז מנהל השיט על  HAPPY HOUR, מאחר ואין לנו משהו יותר טוב לעשות,קופצים לדרינק, אוכלים ארוחת ערב גורמה איכותית וסוגרים את היום.

למחרת השכמה מוקדמת 05:30 חשבתי להשתתף בשיעור טאי צי עם הזריחה, אך פספסתי וזכיתי בכל זאת לצלם את הזריחה היה מדהים !! אחד הרגעים שאני לא אשכח הייתי אני ועוד כמה אנשים בודדים, וכמובן כנראה כל מי שעושה את השיט הזה בספינות נוספות והחליט להשכים קום :).


הערתי אחר כך את נועם ויעל ויצאנו לשייט לעבר מערת נטיפים באחד האיים, שי נשאר לישון עם נעמה



בסיום הביקור במערות אכלנו ארוחת בוקר והתחלנו לשוט לכיוון הנמל, מזג האוויר האיר לנו פנים, עלינו לגג הסיפון ונהנו מנוף מרהיב, שמש נעימה ,שיחות חולין עם צוות הספינה (כמו שציינתי קודם לא מעט אנשים) וכמובן צילומים אחרונים.



ועוד קצת תמונות, כי תמיד כיף להיזכר...



בשעה 11:30 לערך עגנו בנמל, עלינו על האוטובוס שיסיע אותנו בחזרה להנוי, למלון אותו עזבנו ליממה אחרונה, ונפרדים מהנוי...ממשיכים ליעד הבא מלאי ציפייה....הוי אן נחיתה בשדה התעופה דאנאנג.

הערת ביניים קטנה - כבר שלב הזה התהוותה חלוקה ביני לבין שי. שי אחראי על הזמנת הטיסות ואני על בחירת המלון, אני אחראית על סידור המזוודות ושי על הסגירה והשקילה ( חשוב כי בדרך כלל קנינו משקל נוסף למזוודות ).


0 תגובות
סאפה וטרסות האורז המפורסמות
17/12/2018 18:35
ורד ברוך
יום הנסיעה שלנו לסאפה! עוד בשלב ההערכות בארץ ציפיתי להגיע ולחוות את האופי והיחודיות של האיזור הכפרי, דבר שהוביל להתרגשות וצפייה מבחינתי.
שריינו מקומות בסליפר  VIP ( אוטובוס שינה ) והמתנו עם המזוודות  לאוטובוס. בשלב זה נעמה ישנה בעגלה. הגיע נציג של חברת ההסעות למלון ( עברנו למלון סמוך ליד ושריינו חדר לחזרה שלנו מסאפה ) וביקש שנצא החוצה עם המזוודות. כעבור דקה הגיע אוטובוס יישן מסתבר שהוא רק האוטובוס המאסף ( למזלי ) הרמתי את נעמה ועלינו לאוטובוס בדרך נאספו עוד מספר נוסעים. הגענו נקודה שבו עולים לאוטובוס שי הלך לאסוף את המזוודות. חיכיתי שייפתחו את האוטובוס ( נעמה על הידיים שלי ) כעבור כמה דקות אפשרו עלייה לאוטובוס וביקשו שאחלוץ נעליים משימת כמעט בלתי אפשרית שנעמה עליי...( כמעט נפלתי לאחור כשנהג מתעקש שלא לאפשר לי לעלות עם נעליים ולא מעניין אותו שום דבר... )  לבסוף, נועם עזר לי לחלוץ נעליים ועלייתנו אושרה! יעל ונועם התמקמו במקומותיהם, או שנכון יותר לומר מיטותיהם, מיטות בקומה השנייה .ואני הנחתי את נעמה במיטה בקומה התחתונה.  שי עבר לנמנם עם נעמה ואני המשכתי לכתוב את הבלוג, נהנתי מהסיטואציה.



בשלב מסוים החלטתי  לנמנם קצת, יום עמוס ופיזי עוד לפיננו, ואחרי בערך שעה שמעתי את נעמה בוכה ומסתבר שהיא הקיאה על שי, מאותו רגע טעד ההגעה לסאפה, נסיעה שערכה עוד בערך כשעתיים וחצי, זמן שנראה כמו נצח... נעמה לא הפסיקה להקיא בכל מקום אפשרי, על עצמה, עלי, באוטובוס ללא אפשרות לעצור להפסקה... מיותר לומר שלא ישנו.
האוטובוס עצר ב 04:00 והצלחנו לנמנם עד השעה 06:00.
השכמה, ואיסוף למלון ( עלי ידי נהג שרוז, סוכנת הנסיעות המקומית ארגנה לנו) התארגנות זריזה, ארוחת בוקר סבירה, ויצאנו לטראק הראשון בכפר קט קט  CAT CAT עם המאמא שלנו ( מאמא - בחורה מקומית שתפקידה לדאוג לנו בכל ימי הביקור באזור להכל, ממש הכל, מהחדר במלון, לאוכל וכו') בחורה בת 20 בשם lala, מדברת אנגלית רהוטה ומקסימה ממש !
התחלנו לנוע בסאפה עד פאתי העיר ומשם ירדנו לכיוון הכפר המסלול עבר בכיכר המרכזית של העיר שם היה ריכוז של  רוכלות שנושאת את התינוקות ומציעות לקנות מהם תכשיטים , ילדות קטנות נכנסו לעסק המשפחתי ומהוות סניף נוסף למכירות במרחב. כבר בירידה לכיוון הכפר נחשפו נופים מרהיבים, הרים עם ערפל בקצוות, טרסות של אורז מכל עבר פשוט מדהים !! 


המשכנו לנוע ולאורך כל המסלול צצו להם בתי קפה, דוכנים עם שלל מזכרות, בדרך היו לא מעט נקודות תצפית מקסימות בהן עצרנו לנוח וכמובן להצטלם. אחרי הליכה של שעתיים לערך הגענו לכפר שמרבית תושביו הם בני שבט ה HMONG השומרים על חיים מסורתיים כמו אריגה בנול וצביעת בדים ( בדרך כלל שחורים ) .







הצטלמנו ושוב הצטלמנו....


וכמובן שטעמנו ונישנשנו מה שנראה סביר,


המשכנו במסלול תחת ההבנה שאנו בדרך לצפות במפל מרשים, אך להפתעתנו ככל שהתקרבנו נגלה לפיננו מעין כפר מקסים מסביב למפל.
 ממש התלהבנו מיופיו ונראה היה לנו שהגענו לכפר של הדרדסים. לא יכולנו להפסיק לצלם כל פינה ובכל מקום היה פשוט מקסים !!


במהלך הפוגה על אחד הספסלים בכפר שוחחתי עם אחת המקומיות שבמשך ניסתה למכור לנו תיק, לא הופתעתי...


אחרי ירידה יש תמיד עליה, התחלנו לטפס בחזקה במעלה ההר ובדרך קנינו ענבים שהסתיימו עוד לפני שהגענו לנקודת ההחלטה, האם להמשיך ברגל, עליה של שעתיים בערך או להזמין מונית :)

כמובן שהזמנו מונית בחזרה למלון ( אני ושי היינו עייפים אחרי שלא הצלחנו לישון והליכה של 5 שעות בהחלט מספקת וראויה להערכה). אכלנו ארוחת צהרים ועלינו לחדר להתארגן ולהשלים קצת שעות שינה (לצערנו, לא היו מים חמים ולקח קצת זמן עד שהנושא סודר ) 
נעמה הייתה באי נוחות ולכן יצאתי להרדים אותה תוך טיול בסביבת המלון, ואיך לא, צילמתי עוד כמה תמונות .

לאחר שינה קצרה התארגנו ויצאנו לסיבוב בסאפה, כבר בפתח המלון ניכר היה שהעיר ממש שוקקת חיים ומקושטת לקראת הכריסמס, בתי קפה, חנויות בגדים ומסעדות מקומיות  שהציעו ברביקיו מערב רב של של יצורים שחיו בעבר באוויר בים וביבשה בתצורת שיפוד, סגרנו את היום בארוחת ערב במסעדה של מלון מערבי (רק שם כל המשפחה הצליחה להשביע את רעבונה, נשארתי בודדה במערכה) אני כבר התרגלתי למרק פו המפורסם והילדים ושי הזמינו פיצה ומרק עגבניות ומאוד נהנו. 


בבוקר התעוררנו לטרק רגלי של 12 קילומטר  התכוננו לכך נפשית וגם הכנו את הילדים. המאמא (lala המדריכה) המתינה לנו בכניסה למלון ושמנו לב שהתלוו אליה  שתי נשים משבט המונג, לא הבנו למה,  עד לכפר LOA CHAI שבו אכלנו צהרים. הנשים ממש חייכניות,  מתעניינות ומעבר, אחרי כמה דקות הבנו כי הן מתלוות אלינו על מנת שנקנה מהם תכשיטים ותיקים שהן מכינות בעצמן. 

בתחילת המסלול הלכנו בצידי כביש, אין שוליים שלא לדבר על מדרכות, די מפחיד היה לצעוד עם הילדים  כשקטנועים ומכוניות חולפים בסביבתנו  מכל כיוון אפשרי.  ככל שהעמקנו לעומק השטח כמות הכלים הממונעים ירדה והנופים...אין לתאר, דרך כפרית בין שדות ירוקים, טרסות אורז ושוב הנופים פשוט מדהים מדהים לא הפסקנו להתפעל.

 בדרך פגשנו גן ילדים מקומי,

לאורך הדרך פגשנו בעלי חיים מגוונים, בעיקר חזרזירים, תרנגולת עם אפרוחים, באפלו, כלבים ועוד

הגענו לכפר לאכול ארוחת צהרים מקומית היה מושלם מבחינתי ! 
במיוחד תבשיל הטופו עם העגבניות. הילדים הסתפקו באורז ומלח, 
זו הנקודה,אחרי 8 ק"מ בה 2 הנשים נפרדו מאיתנו לא לפני שהציעו לנו את מרכולתן, כבר הרגשנו לא נעים ושי קנה מכל אחת מהן 2 ארנקים ב 20 באט לארנק (2.3 ש"ח).

בדרך עברנו בבית ספר בשעת מופע בית ספרי, תחרות X פקטור מקומית, עם שירים באנגלית כחלק מתוכנית הלימוד, מעניין היה לראות את קמצוץ מהאופן שבו מחנכים/מלמדים לשפה האנגלית, כנראה שאפשר גם אחרת... . המאמא סיפרה לנו שהילדים לומדים בחינם ושכר הלימוד מומן על ידי הממשלה. הכפר בו ביקרנו הוא הכפר שבו המאמא שלנו נולדה, התחנכה והתחתנה. המאמא סקרה על התרבות של בני המונג ועל חלק המנהגים שלהם. אחד מהמנהגים הוא הצעת נישואין - הגבר מבקש להביא את האישה שאותה הוא רוצה לשאת לאישה לביתו למשך שלושה ימים. במידה והאישה במהלך הימים מסכימה להיות אשתו מתקיימת חתונה. קיבלנו הסבר על הקבורה של אנשי הכפר ואיך הם חייו בעבר.

הגענו לMOUNTAIN RIVER HOMESTAY ב LAO CAI קיבלנו חדר משפחתי עם חדר רחצה המקום נראה ממש נקי ומטופח עם נופים מכל כיוון. שמחנו שהמזוודות הגיעו למקום ( הבטיחו לנו שהמזוודות יחכו לנו שנגיע להומסטיי וכך היה אני ושי צחקנו שהבנו שהמטען שלנו הגיע על אופנוע ) בהמשך שהינו בחלל המשותף הכרנו צעירים ממדינות נוספות התקלחנו וישבנו לאכול ארוחת ערב. 

למחרת אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו להמשך הטראק, כשהמאמא מובילה כמובן, 

בדרך עצרנו ליד חנות ירקות, נועם, חובב מלפפונים מושבע זיהה מלפפון ענק וביקש שנקנה לו אותו, בהמשך הבנו שזה כנראה ירק אחר, אבל מה שחשבו באמת שנועם, יעל ונעמה אכלו ונהנו מהמלפפון עד סיום המסלול.

כמובן שלא פיספסתי שום הזדמנות לצלם.
סיימנו את המסלול במסעדה מקומית אותנטית, הזמנו מרקים מקומיים, שוב רק אני אכלתי, ובסיומה התחלנו נסיעה בחזרה למלון בסאפה להתארגנות לפני הנסיעה בחזרה להנוי.

טרם הנסיעה יצאנו לסיבוב קצר בעיירה, שי קנה נעלים והצטיידנו בערמונים חמים ובאגטים טריים לדרך.  לאור החוויה מהנסיעה בהגעה החלטנו לשדרג את הסליפר לוואן עם נהג. הופתענו לגלות ששלכו לנו רכב מפואר והנסיעה עברה ללא אירועים מיוחדים עד להנוי.

 











0 תגובות
נחיתה בהנוי התוססת - עיר הבירה של ויטנאם
17/12/2018 17:39
ורד ברוך

משכימים מוקדם בבוקר ועוזבים את תאילנד ליעד הבא שלנו הנוי ויטנאם ! אין ספק שנהנו מאוד מהשהות שלנו cצפון תאילנד. היינו בה כמעט שבועיים והיינו בכייף נשארים עוד קצת אבל תמיד עדיף להשאיר טעם לעוד.... מתכוונים לחזור לתאילנד לפני החזרה לארץ.

הגענו לשדה התעופה בדרך ולפני.... קצת חששנו כי ידענו שיש לנו משקל עודף במזוודות ( ידענו שתהיה לנו בעיה עוד מהארץ .. ) אבל בגלל שעשינו חבר מועדון בבנגקוק איירלינס הכול עבר חלק. נחתנו לאחר טיסה של שעתיים בשדה התעופה בהנוי. 


הגענו למלון sun golden היינו קצת בשוק מהחזית המלון, מסתבר שהכניסה למלון היא אומנם מקדמת הרחוב אבל החלק של המלון הוא אחורי. נכנסו לקבלה הכול נראה ממש ישן אבל הצוות ממש ממש מקסים ! שהגענו כולם ( 4 עובדי מלון )  יצאו לקבל את פנינו שירדנו מהרכב ( אני שי צחקנו אחר כך שהם כנראה לא רצנו שנברח והכניסו את המזוודות שלנו למלון )  לקחנו נשימה עמוקה ולאחר ציק אין זריז ( בינתיים הגישו לנו שייק אבטיח ופלטת פירות ) עלינו לחדר.



החדר אומנם גדול אבל ישן מאוד. החלטנו שנזרום (כאילו שהייתה לנו ברירה שילמנו מבעוד מועד ) הצוות היה ממש מסביר פנים. החלטנו בנקודה זו שבפעם הבאה ביעד הבא שלנו נזמין מלון רק ללילה ומשם נתגלגל.


במהלך פריקת המזוודות הופתענו לגלות שהאוכל של נעמה התפזר לכל עבר במזוודה... ממש מבאס.... שלחנו את הבגדים לכביסה (12 קילו במובנים של מזרח זה כביסה של חודש ) ויצאנו לאכול. מיד הבנו שהמיקום של המלון מעולה ! הוא נמצא ממש 2-3 דקות מאגם הואן קיאם. 


כבר בדרך למסעדה הבנו שכל מה שהכינו אותנו לקראת התנועה הסואנת עדיין לא עיכלו את המציאות !! לא פשוט על גבול הבלתי אפשרי לחצות כביש בויטנאם. התושבים נוסעים כמו משוגעים וגם שהרכבים/קטנועים רואים שמנסים לחצות את הכביש הם פשוט זזים או עוקפים אבל לא עוצרים, בכל זאת הצלחנו לעבור את הכביש ולקוות לטוב .יעל החליטה שעדיף לה לעצום עיניים בכל חצייה של הכביש. תנועה עם עגלה ברחובות הנוי בלתי אפשרית ומחייבת תנועה על הכביש בסמיכות לאופנועים.


מצאנו מסעדה מערבית שמשלבת אוכל מקומי ומערבי ( ציפס, המבורגר ...)  מסעדה ממש מעולה נקראת The curch, נהננו (רם לומר את האמת רק אני נהנתי, לשי ולילדים פשוט לא הייתה ברירה :) ... לטעום את האוכל המקומי. ביציאה מהמסעדה שי קיבל הארה, סנף starbucks נחשף במעלה הרחוב ...




יצאנו לסייר בעיר, למזלנו הגענו בסופשבוע  ומרחב האגם (הרחובות בהיקפו) היה סגור לתנועת כלי רכב. המקום ממש הומה, צבעוני ומוזיקה רועשת נשמעת בכל פינה. עשרות דוכנים של פירות עם נשים מקומיות שחובשות כובע וייטנאמי מסורתי. הילדים ממש התלהבו מהאווירה ואמרו שזה שילוב של חג כיפור וחג העצמאות באותו היום.

השכרנו לילדים רכבים ממונעים וגם לנעמה כמובן ( נעמה ישבה ברכב עם שלט ואחר דילגה לרכב עם יעל )הילדים היו ממש מאושרים.


המשכנו לטייל והייתה אווירה חגיגית ושמחה. בכל מקום היו מופעי רחוב, להקות שמנגנות ונראה היה שעדיין עם כל ההמולה הכול מאורגן ומסודר עצרנו בכל מיני תחנות בסיורנו הראשוני בעיר, הילדים בנו מגדל מקוביות עץ, צפינו במופעי רחוב ססגוניים ובגדול די נהנו מהאווירה והרגשנו ברי מזל שהזדמן לנו להגיע ישר בסופשבוע.


באיזה שלב הילדים קצת קיטרו שהם עייפים ורוצים להגיע למלון  (היה כבר כמעט עשר בלילה ) הגענו למלון ולאחר התארגנות קצרה  הלכתי לישון בהרגשה מלאת הכרת תודה שיזדמן לי לטוס ביחד עם כל המשפחה ולראות ולחוות תרבויות חדשות.


בסיכומו של יום ראשון בהנוי, הנוי הינה שילוב של עיר מסורתית עם עיר מתחדשת, הישן והחדש שזורים האחד בשני ונראה שזה היחודיות של הנוי.

המבנים הישנים לצד המלונות והבניינים המפוארים, הרוכלות בלבוש המסורתי לצד הבנקים ועסקי הייטק והמסעדנות ועוד.


למחרת, לא התעוררנו בזמן לארוחת הבוקר ומצאנו את עצמנו בדינר שהיה בקרבת המלון ששי מצא לילה קודם כירד להרדים את נעמה לקראת חצות, הילדים נהנו מארוחת בוקר מערבית למדי :-) בהמשך החלטנו לראות ולחות את הנוי באוטובוס תיירים, טעמנו לראשונה קפה ויטנאמי  - יש שתי גירסאות חם וקר הקפה מכיל חלב מרוכז והוא ממש מתוק בתוספת קצפת, בסה"כ ממש טעים אך מתוק מדי לטעמי . רשמתי לפני לבקש להבא ללא סוכר!


 




אוטובוס תיירים בהנוי:




ביקרנו בעוד מקדש מפורסם...לא חסר כאילו, 


 

אכלנו צהריים מאוחרים במסעדה מקומית שבתפריט שלה ניתן למצוא כל סוג של חיה (אווירית, קרקעית וימית) על פני כדור הארץ...ולמרות צפייה גודל האכזבה, יצאנו רעבים יותר משנכנסנו (ולא בגלל שלא הזמנו לפחות 10 מנות...שאחרי הביס הראשון וויתרנו).

ביציאה מהמעדה השעה הייתה 16:30, שי התקשר לרב של בית חב"ד הנוי והתעניין באירוע הדלקת נר ראשון של חנוכה, הרב שהיה מסביר פנים סיפר שמתוכנן אירוע במתחם הרויאל סיטי באולם הבאולינג החל משעה 17:00 והזמין אותנו להצטרף.

עצרנו מונית ונסענו לאירוע.  היה ממש כייף לפגוש משפחות מטיילות ולהכיר אנשים וגם לדבר עברית לא רק האחד עם השני...


בסיום האירוע סיירנו במתחם royal city ונחשפנו למתחם לילדים עם משחקי וידאו מכונות מזל, עמדות קריוקי ועוד, השתעשענו עם הילדים כשעתיים וירדנו למתחם האוכל. התיישבנו ב hot pot steek, מסעדת סטייקים בהכנה עצמית, הילדים ממש התלהבו וביקשו שנבנה עמדה כזו גם בבית.


בבוקר המחורת  קפצנו לסוכנות של רוז לסגור לנו טיול לסאפה עיירה בצפון ויטנאם ( פוסט בהמשך ) נהננו לשוטט בעיר, והחלטנו לקפוץ לבית חולים שיבדקו את הכף רגל של נעמה ( היא הייתה ממש אדומה מהיום שלפני ולא הבנו למה, התייעצנו עם רופא מהארץ שהמליץ ללכת למרפאה מקומית)  קיבלנו משחה  ולהמשיך לעקוב. הכנו עם הילדים קצת שיעורי בית ויצאנו לאכול במסעדה שסעדנו ביום הראשון שלנו. 



קפצנו עם הילדים ל - starbucks,


והמשכנו לשוטט בעיר...




ונערכנו לנסיעת הלילה באוטובוס v.i.p לסאפה.






0 תגובות
פאי הקסומה
14/12/2018 10:01
ורד ברוך

יום ראשון (25.11) הגענו לקראת אחר הצהרים לריזורט Pai Village  . מלון מהמם ביופיו עם בקתות שנראים כמו צימרים במיקום מעולה שנמצא ממש במרכז העניינים. צוות המלון ממש נחמד ומסביר פנים. הזמנו מראש את הבקתה הגדולה, אכן עדיין היה משעשע להסתכל על עובדי המלון שמסתכלים עלינו בדאגה איך נישן כולם ביחד. הנחנו את המזוודות בחדר ויצאנו לחפש מסעדה כי היינו ממש רעבים ( השתדלנו לא לאכול לפני הנסיעות מחשש לבחילות והקאות ) מצאנו מסעדה ממש מקסימה על הנהר היה ממש טעים הסתובבנו קצת וחזרנו למלון להתארגנות קצרה לטיול במדרחוב הראשי. ברושם ראשוני נראה שפאי היא עיירה ממש מקסימה, עמוסה בתרמילאים עם קסם מיוחד. דוכני אוכל ושלל מזכרות, בגדים, נעלים יצירות אומנות ועוד .... כבר אז הבנתי שפאי היא מיוחדת ויש בה אווירה שונה לגמרי מהעיר הקודמת ששהינו בה. 





למחרת קמנו, אכלנו ארוחת בוקר ממש טעימה עם צוות שהשתדל לענות על כל דבר ששרק ביקשנו. בהמשך יצאנו לביקור בחוות חיות. צוות המלון הסיע אותנו ברכב גולף נרשמה התלהבות מצד הילדים. ברגע שירדנו מהרכב  ונכנסו לחווה לא הפסקנו להתלהב מהמקום ! הכול כל כך יפה ומטופח כמו ציור של עליסה בארץ הפלאות. נראה שהושקעה מחשבה בכל פינה ופינה ועצרנו להצטלם בכל נקודה.

בהמשך קנינו לילדים סלסלה עם אוכל לחיות, וההתלהבות הייתה בשיאה. נעמה לא הפסיקה לרדוף אחרי הארנבים, הילדים האכילו את הדגים באגם מתוך בקבוק, קטפנו ענבים וזללנו אותם תוך כדי שיטוט בחווה, האכלנו את הכבשים והתרנגולת וקינחנו בגלידה. 





חזרנו למלון להתארגנות ויציאה לכיוון שוק הלילה. השוק שממוקם ברחוב הראשי שוקק חיים משעה 17:00 עד 22:00. שוטטנו בין הדוכנים ולא הפסקנו לנשנש, אני ויעל מצאנו דוכן סמוסות שווה וטעים במיוחד !! לא הפסקנו לזלול. חזרנו למלון אכלנו ארוחת ערב מאוחרת והלכנו לישון על בטן דשנה במיוחד. 




יום שלישי 27.11

 יצאנו לטייל באזור. עצרנו בתחנה הראשונה במעיינות חמים. מקום קסום עם מים חמימים ומפלים קטנים שביניהן יש בריכה להשתכשכות קטנה וממש נהנו ...עד עכשיו הכול יפה ופסטורלי..... אז זהו שלא....שי מאותו היום ( או בערב לפני.. ) התלונן שכואב לו באזור הטבור שבזמן שנוגעים באזור מעין כאב שהוא שורף למגע......הסתכלתי על האזור עם הפנס של הטלפון וראיתי שיש שם משהו.. מעין עצם לא מזוהה בצבע אפור ירקרק שנראה כמו חרק מסויים  ..ממש נלחצתי...ביקשתי משי שנתפנה לבית חולים ללא עיכוב ( כן כנראה שחלק מהיעדים שלנו מהטיול ובכל אזור חדש זה ביקור קצרצר בבית החולים..כמה צפוי למי שמכיר אותי ... )

שי ניסה להרגיע אותי ואמר שניתן לילדים להשתכשך קצת במעיינות ואחר כך ניסע לישירות לבית חולים וכך היה בערך לאחר גג חצי שעה ( אם לא הייתי לוחצת כנראה שהיינו נשארים קצת יותר.. פשוט לא יכולת לשאת את המחשבה שיש לו חרק בטבור ) התקפלנו זריז וביקשנו מהנהג שיקפיץ אותנו ישר לבית החולים בפאי. הגענו לבית חולים ממבט ראשון נראה שהבית חולים די  ישן ומוזנח ( שי עוד העז לשאול אם יש להם WIFI), לאחר רישום קצרצר בקבלה הבנו שעד השעה 13:00 אין צוות רפואי  ( יש מצב שהם היו בהפסקת צהרים ..די הזוי.. ) ורק אחרי חצי שעה האחות לקחה ממנו מדדים בקבלה על הכיסא – לחץ דם ומשקל ?? ובזמן הזה אני והילדים חיכינו. בשלב הזה והבנו שעד שהוא יראה רופא כנראה ייקח זמן הילדים התחילו לקטר שהם רעבים. החלטנו לבקש מנהג שייקח אותי ואת הילדים לאזור של המלון שנאכל משהו ויחזור לבית החולים לחכות לשי. ב 14:30 שי שולח הודעה שהוציאו מהטבור שלו קרציה ושלח לי תמונה (למי שמתעקש לראות את התמונה מבטיחה לשלוח בפרטי)...ברגע זה הרגשתי בחילה מכל הארוחה שאכלנו.... שי הגיע אחרי 15 דקות הוא טען שהוא לא רעב (כנראה שהוא היה עדיין בטראומה ).החלטנו להמשיך את הטיול שלנו ונסענו לנקודת תצפית מעל הכפר הסיני. 




בהמשך הגענו לכפר הסיני. הכפר נראה כמו אתר צילומים של הוליווד- אתר של תיירים בלשון המעטה. בכניסה היה דוכן עם תחפושות סיניות אותנטיות להשכרה, החלטנו להשכיר תחפושות ליעל ונעמה ולהסתובב בכפר לצילומי בוק "פורים" באווירה מקומית השתעשענו מיום צילומים בכל פינה ופינה יעל ממש הרגישה כמו דוגמנית ושיתפה פעולה בשמחה, קנינו כמה מזכרות והמשך לתחנה הבאה.



התחנה האחרונה הייתה נקודת תצפית עם פסל של בודהה הלבן, עלינו 340 מדרגות ספרנו ביחד עם הילדים והגענו לנקודת תצפית מרהיבה ביופייה והתמזל מזלנו והגענו בזמן השקיעה.





נסענו ישירות למלון להתארגנות ונשארנו לאכול ארוחת ערב במסעדה של המלון. הילדים ביקשו לאכול סטייק, אכלנו ארוחת ערב טעימה מאוד ויצאנו לשוטט באזור ולהנות מהמדרחוב הססגוני.



 

יום רביעי 28.11  בתחילת הטיול החלטנו שאחרי יום עמוס, נשאף ליום רגוע ונזרום תוך כדי תנועה, לאחר התארגנות וארוחת בוקר דשנה במיוחד עצרנו בבית קפה עם פינת חי.




יצאנו לשוטט ברחוב שליד המלון וראינו בר-מסעדה עם בריכה BAR WITH POOL  וחשבנו שזה יכול פתרון נחמד עבורנו  ולהשתכשך קצת בבריכה שי קפץ למלון להביא תיק עם בגדי ים ומגבות ואז אמרו לנו שאין לילדים ביטוח ושיש בריכה לא רחוק מהמקום. קפצנו על ההזדמנות לאחר הליכה של 10 דקות שהייתה קצת מפחידה כי אין מדרכה ואין שולים וצריך ללכת ממש על קצה הכביש הגענו לבריכה הייתה אוירה כיפית הזמנו לילדים לאכול ושתינו שייקים ובעיקר נהננו מהרביצה בבריכה. 






חזרנו למלון ויצאנו להסתובב במדרחוב, ישבנו במסעדה והזמנתי מרק בכלי ייעודי למרק מסורתי על גחלים והיה מעולה!!!


 

 

יום חמישי 29.11  התארגנות קצרה וארוחת בוקר במלון. נחמד לראות שעם הזמן עובדי המלון ידעו מראש מה נבקש ואיך שהגענו ישר עזרנו לו במה שצריך. הזמנו  מראש רכב עם נהג ויצאנו לטיול יום.


התחלנו נסיעה לכיוון גשר הבמבוק (boon ko ku  so bridge ). הגשר שאורכו כ 500 מטר מחבר בין כפר בשם ban kung mai sak  לבין מקדש בשם wat tham pu sama . בין הכפר למקדש ישנם שדות אורז ונחל הגשר נבנה על מנת שהנזירים יוכלו לאסוף את תרומות ומזון מהמקומיים  שבאזור .בניית הגשר נעשתה במלאכת יד שעשויה ממקלות במבוק ( רוחב הגשר 2 מטרים ואורכו 500 מטר )

באתר עצמו יש גשר במבוק שנמצא מעל שדות אורז לצערנו הגענו לאחר שקצרו את האורז אך עדיין המקום ממש יפה ופסטורלי.

בשלב זה אני מתחילה להבין שכל מקום הוא יותר יפה ומיוחד ממה שראינו עד כה. וכל פעם אני לא מפסיקה להתלהב מחדש ולצלם כל כמה צעדים שלנו... הילדים וגם שי התרגלו לעניין ונכנעים להצטלם ללא תחינות ובקשות מסויימות הם הבינו שעדיף להצטלם ולסיים מהר :-)

נהננו מההליכה על הגשר מדי פעם עצרנו להפסקה קלה לצילומים ולשתייה עצרנו בבית הקפה לשייק אננס וקוקוס. 




המשכנו לדרכנו והגענו  למפל מים. המים היו קרים אך לילדים שלי זה כלל לא הפריע והם נהנו בשכשוך במים הקרירים קצת תמונות ובחזרה לרכב.


הגענו לאתר שאירעה בו רעידת אדמה (land split) הכניסה לאתר היא ללא תשלום ומתוחזקת מתרומות. השבר נוצר בנוצר בשנת 2008 וב 2011 השבר מתעצם...השבר נוצר באדמה של האיכר שהוא ומשפחתנו מתחזקים. כבר בכניסה כיבדו אותנו במיץ שמופק מפרח הרוזליו שגדל באזור ( מרתיחים את הפרח במים מצננים ומגישים צונן בקוביות קרח ) שלגמתי בהתחלה הייתי בטוחה שזה מיץ אוכמניות. המשכו לטייל באתר וראינו את השבר שנוצר ונפער עם השנים הסברנו לילדים על הפעילות וגם בערב העמקנו קצת יותר בנושא ולמדנו על הפעילות.

המקום הוא ללא תשלום ואפשר לתת תרומה, בתמורה הם מכבדים ללא תשלום בפירות ובשתייה קלה. כמובן שתרמנו והתכבדנו  בציפס בננה וריבה משגעת הום מייד מהפירות שבמקום. היה מעולה! חיסלנו הכול  והצטיידנו להמשך הדרך.



בהמשך עצרנו  לאכול ארוחת צהרים בבית קפה ונקודת תצפית מקסימה של האזור. Love Strawberry Pai

המקום מתאים וכייפי לילדים. באתר מפוזרים פסלים של תותים, הגן יפה ומטופח להפליא, חווה לגידול תותים חשבנו שנוכל לקטוף תותים אך אמרו לנו שאין כרגע הייתה קצת אכזבה אצל הילדים אך למרות זאת הם קינחו בתותים ונהנו מכל רגע.


אכלנו שם ארוחת צהרים בנוף המדהים שנשקף מהמסעדה ופגשנו גם את אלמוג קינאס מקיבוץ שלנו ! היה מפגש מפתיע וכייפי לפגוש אנשים שמכירים ומתגוררים באותו יישוב קטן בארץ במקום הכי לא צפוי חולדה ממש על המפה !!



לאחר מכן המשכנו ליעד הבא גשר ממוריאל Pai Memorial Bridge לא בדיוק הבנו על מה המהומה זרמנו וטיילנו על הגשר לא היה שילוט במקום שמסביר גילגלנו בגוגל והבנו שהמקום נבנה על ידי היפנים שרצו לעבור את הנהר עם כלי רכב מזויינים כדי לתקוף בבורמה. הצבא כפה על תושבי האזור להקים את הגשר. לאחר עזיבת הצבא גשר נשאר למטרות מעבר.... מיותר לחלוטין !


התחנה האחרונה פאי קניון  pay canyon התחלנו לעלות לכיוון הקניון ואיך שהגענו נפרש בפנינו נוף מרהיב 

כל פעם אני חושבת עם עצמי שזה הנוף הכי יפה שראיתי עד כה

בנקודה הזו הבנו שיש 3 מסלולים מאוד מאוד צרים אני ושי ביצענו הערכת מצב קצרה ( כמו ששי מתאר את המצב ) וקיבלנו החלטה שהמסלולים ממש מסוכנים לילדים.

החלטנו להתחיל מסלול רחב יותר ולחזור ברגע שהוא יתחיל להיות צר. טיילנו לא יותר מ2- 3קילומטר וחזרנו בחזרה, הצטלמנו וחזרנו למלון.



שחזרנו הילדים ביקשו להישאר בחדר, לאחר התארגנות קצרה ומקלחות שי יצא עם נועם להביא את הכביסה שלנו ולקנות משהו לאכול  ( שלחו כמעט כל יום שקית שלמה..המקומיים ובעלי המכבסה לא הבינו איך זה הגיוני :-) ) .

הבנו שנעמה עדיין רעבה .... החלטנו לאפשר לילדים להישאר בחדר ואנחנו יצאנו לאכול ביחד עם נעמה במסעדה מקומית מול המלון, תיקשרנו עם הילדים דרך הוואטס אפ כמובן הבאנו להם גם צי'פס לנישנוש והמשכנו לשבת עם נעמה לקפה ותה.




 

30.11 יום שישי  עוזבים את פאי המקסימה שהייתה כל כך טובה אלינו. התארגנו וארזנו את המזודוות אכלנו ארוחת בוקר. הזמנו מבעוד מעוד וואן עם נהג שייקח אותו לשהות של לילה בצאנג מאי. למחרת מתוכננים לטוס על הבוקר להאנוי וייטנאם. הדרך כמו בהלוך לא הייתה פשוטה אני ונועם הרגשנו לא טוב ונועם אפילו הקיא בדרך ( מזל שהצטיידנו בשקיות מראש ) 

הזמנו באותו הבוקר מלון/אכסניה סיכמנו שנתארגן זריז בחדר ונלך לאכול ארוחת שישי בבית חב"ד. הגענו למלון/ הוסטל שנמצא בעיר העתיקה החדר היה ממש ממש קטן היו בו 2 מיטות קומתיים שהגישה אליהם הוא בעזרת קיר טיפוס הילדים התלהבו אנחנו ממש פחות..הוא גם לא היה ממש נקי ..נשמתי עמוק מתוך ידיעה שהשהות בו תהיה מאוד מאוד קצרה.


לעומת שבוע שעבר בית חב"ד היה ממש הומה והיו 2 סבבים שמחנו לראות משפחות מטיילות נהנו להכיר ולהחליף המלצות וטיפים להמשך הטיול שלנו. עד לרגע זה לא היו איתנו משפחות בכלל רק אנחנו והתרמילאים.

הסתובבנו לאחר מכן בשוק הלילה אני ויעל החלטנו שאנחנו עושות קעקוע חינה (ליעל זו פעם שנייה) ואני עשיתי מעל הקרסול ברגל שמאל. נועם כרגיל רצה לאכול קרפ עם נוטלה . המשכנו לשוטט וחזרנו למלון לשינה לקראת הטיסה מחר. הרדמתי את נעמה בעגלה ונשארתי בלובי/אזור משותף להזמנת מלון להנוי . כנראה לאור השהות הקצרצרה בהוסטל הנוכחי החלטתי להזמין חדר עם 2 חדרי שינה ( קצת ספייס ). הולכת לישון בהתרגשות גדולה לקראת מחר.

0 תגובות
נחיתה בתאילנד והעיר צ'אנג מאי
14/12/2018 03:55
ורד ברוך

צפון תאילנד צאנג מאי

נחתנו ביום שני שעון תאילנד בשעה 15:00 בבנגקוק וחיכינו בשדה לטיסת המשך של חברת תאי (THAI) בשעה 18:40 לצ"אנג מאי. בזמן הזה בעיקר אכלנו והעברנו את הזמן עד הטיסה.

הטיסה עברה בשלום והגענו לשדה התעופה בשעה 20:00 חיכינו למונית שהזמנו מראש דרך סוכן ישראלי אסף טופורס ישראלי שחי שם כבר 15 שנה ובעל חברת סוכנות נסיעות .

החלטנו שהיעד הראשון שלנו בטיול היא עיירה צפונית ומרכזית  .chiang maiשי ואני ביקרנו בה לפני 15 שנה והרגשנו שלא מיצינו אותה לתומה ולכן החלטנו שהפעם נקדיש לה כמה ימים לפחות.

הזמנו מראש 4 לילות במלון דירות בשם Astra Suites  ממש במרכז העניינים ליד שוק הלילה, בית חב"ד, מרכז למטייל. הגענו למסקנה שהכי נוח לנו להשכיר דירה מאובזרת מהבחינה של זמינות קולינרית....אצלנו הילדים תמיד רעבים שחוזרים למלון.

למעט קצת קיטורים של הילדים הם עברו את היממה בגבורה והתרגשו לקראת ההגעה לדירה. נעמנות לא הרגישה טוב כבר מהארץ, והיא הייתה צמודה עלינו ( על הידיים ) שקלנו לקחת אותה לבדיקת רופא ( כמה צפוי שזה ייקרה לי ) ויתרנו לאחר שהצליחה לישון כמעט שעתיים בזמן שחיכינו לטיסת המשך ונראה היה שהיא הצליחה להתאושש.

הגענו למלון בסביבות השעה21:30 עלינו לחדר וההתרגשות הייתה בשיאה הילדים היו עדיין בזמן שעון ישראל ולא היה נראה שהם יירדמו בקרוב... וכמובן הם עדכנו שהם רעבים ....שי קפץ ל 7/11 וקנה כמה מצרכים לארוחת לילית... לבסוף נרדמנו בסביבות השעה 03:00 שעון תאילנד.

למחרת קמנו בשעות הצהרים המאוחרות ויצאנו לשוטט בעיר. נתקלנו בבית חב"ד שצמוד למלון החלטנו להיכנס ונשארנו לאכול ארוחת צהרים. נעמה עדיין שידרה אי נוחות, והחלטנו לקחת את נעמה לבדיקה בבית חולים (הרגשתי שאני חייבת לבדוק אותה למען השקט הנפשי שלי) התייעצנו עם אסף לאן כדאי לקחת אותה והוא המליץ לנו על Ram Hospital  לקחנו את הנסיעה הראשונה שלנו בטוקטוק האדום, והילדים ממש התלהבו מהנסיעה אפילו זכו לקבל קלח תירס ממקומית שעלתה באמצע בדרך.. כבר מאותו הרגע הבנתי שהילדים מאוד אהובים בתאילנד והתאילנדים הם אנשים ממש חמים. הגענו לבית חולים לאחר רישום קצר נכנסו לאחות ללקיחת מדדים השירות היה מעולה. הרופאה שבדקה את נעמה ראתה שיש לה פצעים בפה ואי שקט והחליטה על מתן טיפול אנטיביוטיקה. למרות שהצטיידתי בתרופות מהארץ רכשנו את התרופות שהרופאה המליצה אך ראינו שיפור במצבה של נעמה והחלטנו לא לתת לה תרופות וכך היה.

לקחנו מונית אדומה בחזרה לשוק הלילה (Night Bazarשנמצא מרחק הליכה מהמלון. שוק זה פתוח מדי ערב, הוא נמצא לאורך רחוב changklan   ומהווה מרכז העניינים של התיירות בעיר. ניתן למצוא בו הכול החל ביגוד, אקססוריז ,שלל מזכרות, תיקים ארנקים ומתחם אוכל, קעקועי חינה, ברים מאולתרים  ועוד.... לאורך השוק פזורים מתחמים נוספים, לרגע נדמה שלאיפה שלא נלך תמיד נמצא את עצמנו במתחם אחר שהוא לא פחות תוסס מקודמו. נעצרנו במתחם האוכל ונשאבנו ישר לאווירה כייפית ברקע התנגנה מוזיקה בינלאומית של להקה שהנעימה את הסובבים, עברנו בין הדוכנים השונים, ישר זיהנו מאכל מוכר מביקורנו בעבר : בננה לוטי"  וכמובן שעצרנו לטעום והיה מעולה 


המשכנו להסתובב וטעמנו מאכלים שונים מהדוכנים הפזורים במתחם. רצינו לטעום מכל דבר. הילדים לקחו קרפ עם נוטלה ואני התפנקתי במרק עם אטריות והיה מעולה! התפנקנו בשייק אננס, טעמנו מיץ קוקוס בתוך הפרי. שי והילדים עלו לקומה השנייה של בר מאולתר באחד מהדוכנים.


למחרת (22.11) יצאנו לטייל באזור והחלטנו לנסוע לחוות פילים שיקומית Kanjana Elephant Sanctuary, מקדש ואט באן דאן, והמפלים לבנים.

בעבר ששי ואני טיילנו באזור באחד מטיול הגי'פים הידועים, צפינו במופע של קרקס פילים וגם רכבנו עליהם. לימים הבנו שאותם הפילים עברו עינויים במסגרת אילופם. אני זוכרת שראינו מופע קרקס ובו הפילים משחקים כדורגל, מציירים עם החדק ועוד כל מיני פעולות שבדיעבד נראות מטופשות... בסופו של היום אותם פילים נכלאים במקומות צפופים, עוברים מסכת עינויים שכוללים בין היתר הכאה עם מקל ושקצהו מסמר גדול. בשנים האחרונות ישנה מודעות לסבלם של הפילים וצצות בזו אחר זו חוות שיקומיות לפילים שעברו התעללות לצורכי תיירות. המטרה העיקרית של אותן החוות להציל ולשקם את הפילים, להחזיר אותם לטבע. בשבילנו זו הייתה ממש חוויה מתקנת.

לאחר נסיעה של כחצי שעה הגענו לחווה טיפולית, החלפנו בגדים לבגדי עבודה ושמענו הסבר על החווה שהמטרתה העיקרית היא להציל את הפילים ולדאוג להם תוך כדי טיפול אהוב ומסור, למדנו קצת על הפילים בחווה כולל שמות וגילאים. לימדנו אותנו את שפת הפילים ואת הפקודות על מנת שנוכל לתקשר איתם, לאחר מכן אספנו בסלסילות דלעת ובננות והלכנו להאכיל את הפילים. היה ממש מהנה ומשעשע והפילים שיתפו פעולה, יצאנו לטייל עם הפילים בטבע האכלנו אותם בקני סוכר ולבסוף רחצנו אותם בנהר... יעל ונועם ממש התחברו לפילים וליטפו והאכילו בכל זמן נתון.



היעד הבא הוא מקדש ואט באן דאן, Wat Bandensali Si Mueang Kaen אך שמו המקוצר – Wat BanDen (מקדש = Wat) –נמצא בתת-מחוז Mae Taengשבמחוז צ'אנג מאי. במתחם מפוזרים מקדשים שונים צבעוניים, מוזהבים ומטופחים. המקדשים משרתים את תושבי האזור, המקום נבנה מתרומות של אנשים מרחבי העולם. המבנים מרהיבים ביופיים. הילדים התרוצצו ממקדש למקדש וביקשו להצטלם מכל זווית וליד כל פסל, כך שיצא שבילו כשעתיים לפחות במתחם.




ולבסוף הגענו ליעד האחרון שלנו בטיול  היומי מפלי Buathong נמצאים בצידה הדרומי של שמורת Sri Lanna. המפלים זכו גם לכינוי המפלים הלבנים המכונים גם המפלים הדביקים (the sticky waterfalls) וזאת בשל העבודה שאי אפשר להחליק בהם. צבעם הלבן של המפלים הוא תוצאה של סלעי גיר המכוסים בסוג של מינרל ההופך את המשטח למחוספס וכתוצאה מכך נוצר מצב שהרגלים נדבקות לסלעים, וניתן לטפס בקלות לאורך המפלים ממש כמו ספיידרמן. נועם יעל ושי טיפסו ללא הפסקה אני ונעמה השתכשכנו באחת מהבריכות למרגלות המפלים.



חזרנו למלון עייפים אך מרוצים מטיול הראשון שלנו באזור. בהמשך יצאנו להסתובב שוק הלילה שהפך למקום הבילוי המועדף עלינו

יציאה לכיוון הנהר פינג לחגיגות חג Loy Karthong

פסטיבל לוי קרא טונג (loi kra tong  ) נחשב לפסטיבל מרכזי ומרשים מבין שאר הפסטיבלים בתאילנד. משמעות השם LOY היא לצוף ומשמעות השםKARTHONG  היא סלסלה מקושטת בפרחים ובקטורת המיוצרות לחג הזה. בשעות הערב במהלך החג המקומיים מפריחים לאוויר נרות פורחים המוארים באור הנרות, ובנוסף משיטים ( שולחים מנחות ) על מעין סירות מעלי בננה או במבוק עם פרחים וקטורת על מימי הנהר. הנהר המרכזי בעיר הוא נהר פונג. מקור הפסטיבל בשורשו הינדי, חוגגים את הפסטיבל בסוף החודש נובמבר, כבר מהארץ לאחר עיון באינטרנט הבנו שהמקום הכי טוב לחגוג את הפסטיבל הוא בצפון תאילנד ושמחנו על שהתמזל מזלנו לחוות את החג.

ככל  שהתקרבנו לנהר הייתה מורגשת אווירה חגיגית במיוחד. מלא דוכנים פזורים לאורך הנהר ממש קרנבל ומוזיקה מכל כיוון, שפע של דוכני אוכל, מזכרות ועוד. קנינו לילדים פרחים עם נרות וקטורת (קרטונג ) - שיוכלו להשיט על הנהר. האווירה הייתה מדהימה היו מעט נרות שנישאו באוויר וששאלו את אחד המקומיים הבנו שמחר יפריחו את הנרות והיום כנראה זו רק ההקדמה. 



למחרת החלטנו לחזור לאזור הנהר בשעות הערב כדי להנות מהיום המרכזי של החג. כבר מהיציאה שלנו מהמלון ראינו עשרות נרות מרחפים באוויר זה היה מדהים לראות את השמיים מוארים.  החלטנו לתפוס מונית, בגלל שהיה פקוק מהחג (פסטיבל לוי קרא טונג) ירדנו באמצע הדרך והלכנו ברגל. ככל שהתקרבנו לאזור הנהר היה לנו קשה להתקדם בגלל שהיו המון אנשים שנהרו לכיוון הנהר, וגם בגלל שהיינו עם עגלה. הייתה אווירה חגיגית במיוחד הכול היה מואר ומקושט לקראת החג. נתלו נרות צבעוניות לאורך הנהר ואנשים הפריחו לאורך כל הדרך נרות. מראה האורות המנצנצים הנישאים באוויר עוצר נשימה וכך גם טקס השטת המנחות על המים. לאורך כל הדרך היו דוכנים שמכרו לאכול, עברנו דרך חבורת צעירים שניגנו ושרו והכול היה מקושט הילדים ביקשו שנקנה נר שהם יוכלו להפריחו הם היו בעננים ( הכול מתועד ומצולם )



למחרת אכלנו ארוחת שישי בבית חב"ד. החלטנו שנשתדל ללכת עם הילדים לארוחת שישי בבית חב"ד קצת מסורת, מפגש עם ישראלים. הייתה אווירה ביתית ושמחה, נהנו לפגוש ישראלים למרות שהיינו המשפחה היחידה. לאחר מכך עלינו לשחייה לילית בבריכה שממוקמת בגג המלון ונהנו לצפות בהמשך החגיגיות של החג.


ולמחרת (24.11) יום שבת נסענו לבקר בשמורת דוי אינתנון הגענו עם נהג ומדריך לאחת משמורות הטבע היפות בתאילנד השמורה נמצאת דרומית- מערבית  לצ'אנג מאי נסיעה של כשעה וחצי ( 60 קילומטר ).על ההר הגבוה ביותר בתאילנד פסגתו של ההר מגיעה לגובה של כ 2,565 מטר. התחלנו במפל הגדול שנמצא בתחילת השמורה (wachirathan waterfall) הדרך למפל עברה בכביש מופתל בתוך יער ירוק, המפל נחשב למרשים ביותר בשמורה, המפל ממש יפה, מרהיב, שוצף ומשפריץ מים קרים כך שלא היה ניתן להתעכב בכל נקודה שרצינו להצטלם. 



הילדים ממש התלהבו היה ניתן להגיע לנקודת תצפית נוספת ממעלה המפל, ועלינו כולם למעלה היה ממש כייף והילדים נהנו מכל רגע ! בחניון למרגלות המפל יש מספר דוכני מזון וקפה, קנינו לילדים תותים, תירס חם ונשארנו לשבת ולהנות מהאווירה והמטעמים המקומיים. 





המשכנו לפסגת ההר למזלנו הצטיידנו בלבוש ארוך כי היה ממש קר בפסגה. 





לאחר מכן הגענו לפגודת המלך. מסתבר שבנו שתי פגודות זהות שנמצאות אחת מול השנייה. הפגודות נבנו בשנות ה 90 של המאה הקודמת, לכבוד מלך ומלכת תאילנד. ניתן לעלות לכל אחת מהפגודות על ידי מדרגות. בחרו לעלות לאחת מהפגודות. בתוכה נמצא פסל בודהה מוזהב ומקומות להדלקת קטורת. מסביבה ישנם גנים מטופחים ונהנו להסתובב במקום. כמובן שלא הפסקנו להצטלם וליהנות מנוף עוצר נשימה. 




בהמשך הגענו לשוק מקומי בכפר. המדריך הסביר לנו שבעבר הכפר היה ממוקם בהרים, המקומיים היו מגדלים אופיום. המלך לקח את הכפר כפרויקט והקים להם שוק מקומי, שדות של אורז ופירות שבו הם מגדלים את האוכל שלהם ומקור לפרנסה. הילדים נשנשו פירות ותותים ונעמה כרסמה גזרונים קטנטנים. נעמה הייתה ממש אטרקציה בקרב המקומיים.



 לאחר מכן עצרנו לארוחת צהרים ממש טעימה. התארגנו נסענו לכיוון נקודת ההתחלה של הטרק שלנו. בנקודה חיכתה לנו בחורה מקומית שליוותה אותנו לכפר שלה באן מה קאלנג לונג (ban meaklang lung village ) בכפר גרים בני שבט הקארן (karenהדרך הייתה פשוט יפה עם נופים מרהיבים עברנו דרך מפלים ושדות אורז תותים פולי קפה, ראינו בעלי חיים פרפרים צבעוניים, עכבישים ואפילו נחש ( אני ושי בטוחים שהוא לא היה אמיתי והניחו אותו לשם אטרקציה ) עברנו בין בתי עץ רעועים. הילדים נהנו מכל רגע בטיול ולא הפסיקו לבקש שאצלם אותם בכל נקודה המסלול לקח לנו בערך כשעתיים וחצי. 




הגענו לבקתה בכפר המשמשת כמפעל קטן לטחינת קפה. טעמנו קפה מקומי מפולי הקפה שפזורים באזור. את פולי הקפה קולים מתחת לבקתה והריח הממכר ניכר באוויר. נהנו מהאווירה במקום. טעמנו קפה טרי והילדים התנסו בטחינת פולי הקפה. הרגשנו מאוד נעים ונוח להסתובב בכפר. אנשי הכפר התאספו סביבנו והתמקדו בנעמה ורצו לשחק ולגעת בה (נעמה עדיין לא התחברה ונרתעה  ). לאחר מכם חזרנו למלון והתחלנו להתארגן לקראת הנסיעה שלנו לעיירה פאי קצת חוששים בגלל הנסיעה נאמר לנו שהדרך מפותלת ולא פשוטה. נקווה שנעבור אותה בקלות 

0 תגובות
היום הגדול הגיע ! יום הטיסה
14/12/2018 01:40
ורד ברוך

קמנו בבוקר נרגשים ומלאי ציפייה לקראת הנסיעה. שלחנו את הילדים בבוקר לבית הספר, והתחלנו לארוז או יותר נכון לסיים לארוז את המזוודות.  זכינו לביקור של חברים משעות הבוקר עד רגע הטיסה היה ממש מרגש ומחמם את הלב. חברים של נועם ארגנו מסיבה אצלנו וחברות של יעל באו להיפרד. כמובן שדאגנו לראות את המשפחות רגע לפני הטיסה. סיימנו לארוז ממש בדקה האחרונה, מונית הגיעה לאסוף אותנו לשדה וזהו זה יוצאים לדרך מתרגשים מהמסע ומהלא נודע.  
0 תגובות
איך הכול התחיל והתכנון הראשוני של המסע שלנו
14/12/2018 01:35
ורד ברוך

בהחלטה די ספונטנית ובתזמון מושלם – חופשת שחרור של שי, ואני שעוד לא חזרתי למסגרת עבודה לאחר חופשת לידה ארוכה מהרגיל.... הבנו שכנראה לא תגיע הזדמנות שכזאת והחלטנו לצאת לטיול משפחתי ארוך. ההחלטה הסופית התקבלה בערך כחודש וחצי לפני היציאה ( זוכרת בדיוק את היום והשעה שהזמנו כרטיסים בערב ראש השנה – בנקודה הזו הבנתי שזהו ,זה באמת קורה! ) החלטנו על פרק זמן של שלושה חודשים.


החלטנו שהיעד הראשון הוא תאילנד. שי ואני טיילנו שם היינו צעירים בגיל ( בנפש אנחנו עדיין צעירים J ) והחלטנו שזו יכולה להיות נחיתה רכה לילדים בהקשר של המזרח, כמובן שהתייעצנו עם משפחות שכבר טיילו ובעולם, דלינו מידע ברשתות החברתיות ועוד כל מיני....

נבדקו אופציות נוספות לגביי יעדים נוספים בעולם. בהקשרי  מזג אוויר ושיקולים של יוקר מחיה ולבסוף החלטנו שהכי מתאים לנו קצת מזרח וגם קצת מערב.


המסלול שלנו עדיין נתון לשינויים כרגע בתכנון לנחות בתאילנד משם לצ'אנג מאי, ויטנאם, ניו זילנד התמקדות באי הדרומי. שוקלים לשלב יעדים נוספים. הזמנו one way ticket  לתאילנד, ארבעה לילות ראשונים בצ'אנג מאי ומפה הבטחנו לעצמנו שנזרום.... מקווה בשבילנו שנצליח לעמוד באתגר .

0 תגובות
מי אנחנו
14/12/2018 01:33
ורד ברוך

משפחת ברוך -זוג הורים ושלושה ילדים נשואים כ-17 שנה. במשך התקופה התגוררנו בתשע מקומות באזורים שונים בארץ מהצפון ועד הדרום. כעת אנחנו מתגוררים בנחת ובכייף גדול מזה כשש שנים בקיבוץ חולדה שנמצא בשפלה, ונהנים מכל רגע מחיי קהילה מגוונים ....ועכשיו קצת על עצמנו...


שי – שירת בחיל האוויר 25 שנה כרגע בחופשת שחרור, בן 43 בשלב זה של כתיבת הבלוג מחפש את עצמו באזרחות, אוהב ללכת לחדר כושר:-)


ורד- במקצועה מורה, אוהבת ליהנות מהחיים הטובים, ספונטנית, אוהבת לרוץ, כרגע נמצאת בחופשת לידה שלא נגמרת...


נועם- בן 10 אוהב לשחק עם חברים, פורטנייט, כדורגל, מומחה בתחום הפיננסי, שולט בשטרות ומטבעות מהעולם.


יעל- בת 8 מתוקה וחייכנית, אוהבת לשחק עם חברות, לרכב על סוסים, לצייר ולטייל.


נעמה- בת 1.8 אוהבת לטייל בעולם :-)  מנשנשת מדופלמת, סקרנית,ובקיצור בייבי בוס קטנה. 

0 תגובות